|
"חסד ואמת כסף וזהב
אלוף" נמסר על ידי רבי נחמו מברסלב כסגולה לשפע והצלחה. כסף וזהב
משמשים במסורת היהודית כסמל לשפע. המושגים "אמת" ו-"חסד" נזכרים יחד פעמים
רבות. הפירוש המקובל למושגים אלה הוא: אמת (מהשורש אמנ) = קיום חובה או
הבטחה; שורת הדין. חסד = מעשה שמעבר לחובה והבטחה; לפנים משורת הדין (ע'
גם חסיד ).
זכריה ז9: "כה אמר ה' צבאות לאמר: משפט
אמת שפטו, וחסד ורחמים עשו איש את אחיו" - אמת קשורה למשפט, וחסד
קשור לרחמים;
משלי כ6: "רב אדם יקרא איש חסדו , ואיש
אמונים מי ימצא?" - הרבה אנשים מוכנים לעשות מעבר לחובתם, אך מעטים
מוכנים לבצע את חובתם.
בראשית לב11: "קטנתי מכל החסדים ומכל
האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות"
- עשית עמי אמת בכך שקיימת את ההבטחה לשמור עליי בארם, ועשית עמי
חסדים רבים בכך שנתת לי עושר רב.
תהלים כו3: "כי חסדך לנגד עיני,
והתהלכתי באמתך"
פסוקים רבים כוללים את שני המושגים הללו כמושג אחד - חסד ואמת ; רוב המפרשים פירשו שהמושג
מציין מעשה אחד - "חסד של אמת", "חסד אמיתי"; והציעו כמה הסברים למשמעותו
של מושג זה:
מעשה חסד שנעשה מתוך אהבה אמיתית , ללא כל מחשבה על גמול או תועלת (רש"י
בראשית מז29, מצודת דוד יהושע ב14);
מעשה שיש בו שני חלקים - חלק אחד הוא לפנים משורת הדין = חסד , והחלק השני
הוא מתוך חובה = אמת (רד"ק יהושע ב 12, מלבי"ם יהושע ב 14);
בפרט - הבטחה לעשות מעשה חסד: ההבטחה עצמה היא חסד כי לא חייבים להבטיח,
אבל קיום ההבטחה הוא אמת (ראב"ע בראשית כד49); מעשה חסד שמתמיד ומתקיים
בצורה אמינה וקבועה לאורך זמן (דעת מקרא בראשית מז29); מעשה חסד שיש בו
תנאי, המגביל אותו ומוודא שהחסד לא יפגע במידת האמת (רש"ר הירש בראשית
כד27);
|